בית המשפט פסק וחייב את הפניקס על פי הוראות סעיף 28א’ לחוק חוזה הביטוח, בריבית עונשית הפרשי הצמדה וריבית על־פי חוק פסיקת ריבית והצמדה מוכפלים ב־20,

בית המשפט גזר על הפניקס ריבית עונשין בסך 480,000 ש”ח בשל סחבת בתשלום תביעה !

השופט אמיר דהאן: “המנוח רצה להבטיח את בני משפחתו, ולפיכך הרבה להם פוליסות ביטוח. אם יקבל בית־המשפט כמוצדק את העיכוב שעיכבה הפניקס את כספי האלמנה והיתומים, נמצא מסכל את כוונת המנוח, ואיתו את כוונתו של כול אדם הסומך את ידיו על חברת ביטוח ומבטח את חייו גם ליום שבו לא יהיה שם כדי לעמוד על זכויותיו”.

גיל דודי, בעלה המנוח של שרה דודי נפטר לפתע במהלך עבודתו והוא בן 36 בלבד.

גיל הותיר אחריו שלושה יתומים קטנים.   כבעל משפחה אחראי, דאג גיל לרכוש פוליסת ביטוח חיים בחברת הפניקס על סך 2,000,000 ₪.

שרה פנתה לפניקס לתשלום תגמולי ביטוח ביום 30/09/18 משנתקלה בסחבת בלתי צפויה הגישה בנובמבר 2018 תביעה משפטית על  מלא סכום הפוליסה וכן לשכ”ט הוצאות וריבית עונשית מיוחדת בשל עיכוב כספים שלא בתום־לב.

נפתח תיק תביעה ת”א 55587-11-18 דודי נ’ פניקס חברה לביטוח בע”מ דן בתיק כבוד השופט  אמיר דהאן מבית משפט השלום בירושלים.

הפניקס לא ממש התרגשה מהתביעה ולא הגישה כתב הגנה ולכן ניתן פסק דין בהעדר הגנה. רשם בית המשפט  פסק את מלא סכום התביעה בסך 2,124,908 ש”ח, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה על־פי חוק פסיקת ריבית והצמדה כפי שנתבקש, וכן החזר אגרה. אלא שלא כבקשת שרה, לגבי החזר שכר טרחת עורך הדין שעמד על 10% מסכום התביעה, פסק הרשם סך 57,750 ש”ח  שהם רק כרבע משכר הטרחה  .

ביום 16/01/19 הגישה הפניקס בקשה לביטול פסק־הדין ולהארכת מועד להגשת כתב הגנה ונענתה בהסכמה.

חלפו חודשיים נוספים, וביום 14/03/19 הודיעה הפניקס לבית־המשפט כי “החליטה לקיים את פסק־הדין, ולא להגיש כתב הגנה בתיק”, לפיכך הורה הרשם “למחוק את התביעה, אלא אם תעלה התנגדות תוך 20 יום”.

שלושה ימים לאחר מכן הוגשה תגובת שרה, ובה נטען כי יש לתת פסק־דין על מלוא סכום התובענה בסך כולל של 2,400,832 ש”ח, בצירוף הוצאות, שכר טרחה, ועל זאת להוסיף והפרשי הצמדה וריבית לפי סעיף 28א לחוק חוזה הביטוח.

ב”כ של שרה פירט את כול התלאות אשר עברה שרה מיום פנייתה לחברת הביטוח (30/09/18), וטען כי שרה התקשרה עם משרדו בהסכם שכר טרחה וכי יש לחייב את הפניקס בשכר טרחה בשיעור של 10% מסכום התביעה ובריבית המיוחדת הקבועה בחוק חוזה הביטוח למבטח אשר לא שילם את תגמולי הביטוח שלא היו שנויים במחלוקת, ועשה כן שלא בתום־לב. הפניקס טענה בתגובה כי “ניתן פסק־דין חלוט, לרבות קביעה בעניין שכר הטרחה”, ומשלא הוגש עליו ערעור אין אפשרות לשנותו.

ביום 26/05/19 התקיים הדיון. בו הסתבר כי גם הסכום שאינו שנוי במחלוקת לא שולם. לטענת הפניקס כי לא קיבלה מספר חשבון שאליו ניתן להעביר את הכסף. בית־המשפט נתן מיד פסק־דין חלקי, ולפיו תשלם הפניקס לתובעת את הסכום שאינו שנוי במחלוקת, 2,122,915 ש”ח, הוא הסכום שבו הודה ב”כ הפניקס, וכן ציין במסגרת פסק־הדין את מספר החשבון שאליו ישולם הסכום.

בדיון ביקש ב”כ הפניקס לחקור את שרה. מהחקירה הסתבר כי בתחילה שרה סברה שהסדרת עניין קבלת כספי הביטוח תהיה פשוטה אך נוכח הסחבת התבדתה ושנואשה ליצור קשר פורה עם חברת הביטוח. רק כששרה הבינה שהפניקס אדישה לצורך הדחוף שלה ושל ילדיה לכספים לשם קיומם נאלצה  לפנות לעורך־דין.

בסיכומיו טען ב”כ שרה, כי המסמכים הנדרשים הומצאו במועד, וכי אין ולא הייתה כול סיבה לעכב את תשלום הכספים לתובעת. כן עתר ב”כ שרה לריבית העונשית המיוחדת הקבועה בסעיף 28א לחוק חוזה הביטוח.

הפניקס טענה כי הסיבה לעיכובים היא שלא התקבל ויתור על סודיות רפואית שחתום על־ידי שרה גם בשם הילדים וכן צו ירושה, קופת החולים סירבה להעביר את החומר הרפואי, וכי על כן, טענה הפניקס, יש למנות את המועד לתחילת מירוץ הזמן לקביעת הפיגור בתשלום רק החל מהמועד שבו קבלה את כל המידע והמסמכים הדרושים לשם בירור החבות, כאמור בסעיף 27 לחוק חוזה הביטוח. הפניקס האשימה את שרה בניסיון למחטף והפנתה לתכתובות שנערכו בינה לבין שרה.

ב”כ הפניקס הסכים כי הייתה רשלנות מצד הפניקס שלא הגישה כתב הגנה, אך האשים את שרה בחוסר תום־לב בכך  שבקש פסק־דין כאשר היא יודעת שאין לנתבעת את החומר הרפואי.

לשאלת בית־המשפט הודה ב”כ הפניקס כי לא דרש את ייפוי הכוח המיוחד ואת צו הירושה כבר ברשימה שהוגשה במכתבה הראשון של הפניקס אל שרה או בטופס התביעה הסטנדרטי. לגישתו של ב”כ הפניקס,  אין הדבר גורע מזכותו לדרוש מסמכים נוספים לאחר מכן. את דבריו סיים ב”כ הפניקס בכך שלא היה צורך בתביעה, ואילו הייתה שרה ממציאה את כול המסמכים הנדרשים ומחכה את הזמן הנדרש, הייתה מקבלת את הכספים ללא צורך בתביעה.

ימים מספר לאחר הדיון, התבשר בית־המשפט כי סך של 2,122,915 ש”ח הועברו לתובעת.

בית־המשפט  קבע בהכרעתו כי לא הייתה כול הצדקה לעיכובים השונים כאשר עיכבה הפניקס את התשלום לתובעת, וכי בנסיבות העניין אין לגרוע מהחזר שכר הטרחה המגיע לה בגין התביעה.

ראשית, ב”כ הפניקס לא הראה ולא הסביר מדוע לא הוגש כתב הגנה במועד; שנית, לא נחה דעתו של בית־המשפט מדוע לאחר ביטול פסק־הדין היה צורך להמתין חודשיים שלמים כדי שהפניקס תודיע – על דעת עצמה – שהחליטה לקיים את פסק־הדין שבוטל. ושלישית גם לאחר שהודיעה כי הסכום אינו שנוי במחלוקת, לא קיימה את פסק־הדין במשך חודשיים וחצי נוספים, ונדרש היה דיון בבית־המשפט על־מנת שתשלם אף את הסכומים כאמור.

בית־המשפט לא קיבל את הטענות המורכבות בדבר הצורך בשלל המסמכים הנוספים שדרשה.

כב’ השופט דהאן האשים את הפניקס בזלזול בוטה בבית־המשפט – הן באי־הגשת כתב הגנה, הן בעמידה על “קיומו” של פסק־דין שבוטל לבקשת הפניקס, הן באי־קיומו בפועל, והן בסחבת לא ברורה בקשר עם התשלום, סחבת שנמשכה עד למועד הדיון בפני בית־המשפט ממש.

משכך, נעתר בית־המשפט לבקשת שרה ופוסק לה שכר הטרחה בשיעור של 10%, וכן את יתר הוצאות המשפט, כאשר עליהן תתווסף הריבית העונשית האמורה בסעיף 28א לחוק חוזה הביטוח, בנסיבות מעין אלה קבע המחוקק את הוראות סעיף 28א, וחייב את בית־המשפט לפסוק ריבית עונשית מתאימה, אך התיר לו לחרוג ממנה מטעמים מיוחדים שירשמו. לעניין זה לא מצא בית־המשפט טעמים מיוחדים להפחית מסכום הריבית, וזאת נוכח כוונת המחוקק כפי שבאה לידי ביטוי בהצעת החוק (הצעת חוק חוזה הביטוח (תיקון מס’ 7) (הגדלת הריבית המיוחדת והוספת ביטוחים אישיים), התשע”ו–2016, ה”ח הכנסת 200). עם זאת, כאמור, מצא בית־המשפט לנכון מחמת הספק לקבוע אותה החל מן היום שבו הודיעה הפניקס כי הסכום של 2,155,904 ש”ח אינו שנוי במחלוקת – הוא יום 14/03/19 – ועד ליום התשלום בפועל, הוא יום 30/05/19. למן היום הזה היו ודאי בידיה של הפניקס כול המסמכים הנדרשים, והיה בידה להגשים את זכותה על־פי תקנה 504 כאמור לעיל.

הפניקס תשלם לתובעת שכר טרחה כפי שנדרש על־ידי ב”כ שרה, בסך של 10% מסכום התביעה בתוספת מע”מ ובסך־הכל 248,816 ₪ וכן החזר אגרה בסך 26,561 ש”ח;

כמו כן הפרשי הצמדה וריבית על־פי חוק פסיקת ריבית והצמדה מוכפלים ב־20, כאמור בסעיף 28א לחוק חוזה ביטוח. בסך־הכל 479,394 ש”ח.

ניתן ביום 04 אוגוסט 2019

הפוסט האם מעתה תירתע חברת ביטוח מסחבת בתשלום תביעת ביטוח הופיע לראשונה ב-דניאל.

החוק בישראל מבטיח כי כי נפגעי תאונות דרכים יפוצו בגין נזקי גוף שנגרמו להם בתאונת דרכים.

• כל נהג במדינת ישראל מבוטח בביטוח חובה על פי חוק. ביטוח זה נועד לכסות נזקים גופניים שונים העלולים לקרות לו, לנוסעים שברכבו או לעוברי אורח שהרכב פגע בהם, במקרה של תאונת דרכים.

דוגמהנזקים שניתן לתבוע במסגרת זו הם, למשל, נכות, פגיעה בכושר העבודה, אובדן ימי עבודה ואובדן שכר (כולל ההפרש בין שווי יום עבודה לבין שווי יום מחלה ששולם לעובד כדמי מחלה על-ידי המעסיק), כאב וסבל וכיו"ב.

• עם התרחשותה של תאונה, זכאים נפגעי התאונה או בני משפחותיהם לתבוע את החברה המבטחת את הרכב.
• אם הרכב אינו מבוטח, ניתן להגיש תביעה לקרנית – קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים.

אוכלוסיית יעד ותנאים מקדימים

• נפגעי תאונת הדרכים או בני משפחותיהם.

למי ואיך פונים

• יש להגיש תביעה נגד חברת הביטוח המבטחת את הרכב שבו שהה הנפגע בעת התאונה. אם מדובר בהולך רגל שנפגע, יש להגיש תביעה נגד חברת הביטוח המבטחת את הרכב הפוגע.
• במקרה שהרכב אינו מבוטח, יש להגיש תביעה לקרנית – קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים.
• רצוי לפנות לעורך דין המומחה בדיני נזיקין שיסייע לנפגעים להגיש תביעת נזיקין אזרחית נגד חברת הביטוח.
• יש לאסוף כל מסמך או קבלה על הוצאה כספית שנגרמה עקב הפגיעה בתאונת הדרכים.

טיפתביעה בבית משפט עשויה להימשך מספר שנים. לכן, במקרים מסוימים ניתן לדרוש כבר בתחילת ההליך תשלום על חשבון הסכום שיפסק בסופו של הליך התביעה.
תשלום זה מכונה "תשלום תכוף" ורצוי לפנות לייעוץ משפטי בטרם הצגת הדרישה לחברת הביטוח או לבית המשפט.

הגבלת שכר הטרחה של עורך דין המטפל בתביעה

• אם הנפגע בוחר להיות מיוצג על-ידי עורך דין, עורך הדין רשאי לגבות שכר טרחה המחושב כאחוז מסוים מסכום הפיצוי הסופי שישולם לנפגע, וזאת עד לתעריף המירבי שנקבע לכך.
• למידע נוסף ראו הגבלת שכר הטרחה של עורכי דין המטפלים בתביעות של נפגעי תאונות דרכים.

חשוב לדעת

• הזכאות לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו בתאונת דרכים אינה קשורה לשאלה מי אשם בתאונה. גם נהג שאשם בתאונה זכאי לפיצוי.

פסקי דין

• פיצוי על נזק נפשי לבן משפחה של נפגע בנזק גופני (הלכת אלסוחה)
• פסקי דין נוספים בנושא נפגעי תאונות דרכים

חקיקה ונהלים

• חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים

הרחבות ופרסומים

• חוברת מידע למשפחות נפגעי תאונות דרכים מאת משרד הרווחה והשירותים החברתיים, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים ומרכז הסיוע למשפחות נפגעי תאונות דרכים.

הפוסט תביעה לקבלת פיצויים בגין נזקי גוף בתאונת דרכים הופיע לראשונה ב-דניאל.

המקרה מציף בעיה שמשותפת לרבים מהמבוטחים – שלא תמיד יודעים על מה הם משלמים, ופערי הכוחות ביניהם לבין חברות הביטוח עלולים לגרום לאובדן זכויותיכם.

כך, לדוגמה, בית הדין לעבודה בתל אביב חייב, לאחרונה,  את אחת מחברות הביטוח המובילות במשק, לשלם רבע מיליון שקל לצעיר, שרק לאחר שנפגע בתאונת אופנוע גילה להפתעתו שביטוח המנהלים שלו בוטל.

כמי שייצג במשך למעלה מעשור תאגידי ביטוח מהגדולים במשק, אני ממליץ לעקוב אחרי פוליסות הביטוח שלכם ולהכיר את התנאים לעומק, ובמקרה הצורך לפנות לעו"ד שיוודא שתקבלו את הפיצוי המקסימלי.

איך תדעו מה הזכויות שלכם ומה עושים כשחברת הביטוח מסרבת לשלם?

עו"ד אסף גרינבוים, מייסד משרד עורכי הדין גרינבוים ושות' המתמחה בנזיקין וביטוח השיב לשאלות הגולשים:

יעל שאלה: לבעל הדירה שאני שוכרת יש ביטוח מבנה, צנרת ונזקי מים. השכן מלמטה מתלונן על רטיבות –הביטוח מגן עלי?

"ככלל, הפוליסה קובעת מי זכאי לפיצויים במקרה של אירוע המזכה בפיצוי, תחת הכותרת שם המבוטח. ככל ובעל הדירה ביטח את עצמו באופן אישי בלבד, כפי שקורה בדרך כלל, השוכרים לא יוכלו ליהנות מכיסוי ביטוחי אם יגרם נזק לרכוש שלהם או לאדם אחר שיפגע בהיותו בנכס.

"על מנת שתכולת הדירה של השוכרים תכוסה בפוליסה או שאחריותם לנזקי צד ג' תיכלל בפוליסה, עליהם לוודא שבעל הדירה הוסיף את שמם כמבוטחים נוספים, גם בעבור השתתפות בפרמיה החודשית של בעל הנכס, או לחילופין, שהשוכרים ירכשו פוליסה נפרדת על שמם, שתבטח את הרכוש ואת האחריות שלהם כמחזיקי הנכס.

"בכל נוגע לאחריות לרטיבות לשכן מהדירה התחתונה, זו תכוסה במסגרת אחריות בעל הדירה לנזקי צד ג', וגם אם השוכרים ייתבעו תהיה להם עילה טובה נגד בעל הדירה.

"אני תמיד ממליץ לשוכרים במהלך ניהול מו"מ לגבי הדירה לדרוש מבעל הנכס לכלול אתכם כמבוטחים נוספים בפוליסה שלו ולוודא קבלת נוסח הפוליסה לפני חתימת הסכם השכירות או בסמוך לאחר מכן."

שגיא שאל: אפשר לתבוע שני ביטוחים שונים על אותו נזק?

"השאלה מהן הפוליסות אותן מנסה המבוטח להפעיל. ככל ומדובר בפוליסה לביטוח נכות מתאונה או מחלה, ניתן לקבל פיצוי מכל פוליסה שיש ברשותכם.

"אולם, במקרה של ביטוח אבדן כשר עבודה למשל, לא ניתן להיפרע מחברות הביטוח יותר מ- 75% מהשכר המבוטח לחודש. על מנת למקסם את זכויותיכם, אני ממליץ להתייעץ עם עו"ד הבקיא בתחום."

שלומי שאל: במקום העבודה שלי הציעו לי להצטרף לביטוח מנהלים, אבל חברת הביטוח סירבה לקבל אותי בגלל מצב בריאות. יש מה לעשות?

"שאלה זו נוגעת לסוגיית חיתום רפואי הנערך בפוליסות רבות הנוגעות לתחום הבריאות, כגון: אבדן כשר עבודה, ביטוח חיים, סיעוד וכדומה.

"במקרה שבו חברת הביטוח מסרבת לבטח עקב מצב רפואי, אני ממליץ לנהל עמה משא ומתן ולהתעקש שיקבלו אתכם לביטוח, גם בעבור פרמיה גבוהה יותר כתוספת סיכון בשל מצב רפואי קיים.

"בנוסף, לאור התחרות בשוק אני ממליץ לנהל "שופינג" בין החברות ולא לקבל את עמדתה של חברה אחת כ'תורה מסיני'."

דין שאל: האם יש צורך ברכישת ביטוח פרטי לילדים שמבוטחים בביטוח תלמידים?

"ביטוח התלמידים הוא מוצר שהרשות המקומית מחויבת לרכוש על מנת לבטח את התלמידים הלומדים בבתי הספר המצויים תחת אחריותה.

"הפוליסה כוללת כיסוי רחב למשך 24 שעות בכל ימות השנה, בכל מקום בו מצוי התלמיד. בין אם יש לתאונה קשר למוסד החינוכי ובין אם לאו. הכיסוי תקף מגיל 3 ועד לגיל 18 ואין צורך להוכיח אחריות של הגורם שגרם לנזק. יש לשים לב שהפוליסה מחריגה תאונות דרכים, פעולות איבה או תאונות עבודה.

"הפיצוי בעבור נכות צמיתה בפוליסת תלמידים אינו גבוה ואין אפשרות להגדילו, כפי שניתן בביטוח פרטי. פוליסת ביטוח פרטית יכולה רק להוסיף על הפיצוי הקיים בפוליסת התלמידים, שכן במקרה שבו תלמיד בוטח בפוליסת תלמידים ובנוסף בפוליסת תאונות אישיות, הוא יכול לקבל כפל פיצוי."

רותם שאלה: רכב התפרץ לכביש ואני סטיתי כדי למנוע את התאונה ופגעתי בעמוד. הנהג מודה שלא נתן זכות קדימה, אבל הביטוח שלי הודיע מראש שאם לא הייתה פגיעה בין הרכבים אי אפשר לתבוע את הביטוח שלו. מה ההיגיון?

"רותם, ככל ומדובר בנזקי גוף שנגרמו לנהג או ליושבי הרכב, אין צורך לתבוע את הנהג הפוגע, אלא רק את פוליסת ביטוח החובה של הרכב שבו שהו הנפגעים, מאחר ועל פי עקרון "אין אשמה", אינך זקוקה להוכיח את האשם לתאונה על מנת לקבל פיצויים בגין נזקי הגוף.

"לעומת זאת, בכל הנוגע לנזקי הרכוש, כלומר הנזק שנגרם לרכב, בהנחה ויש לך פוליסת ביטוח מקיף את זכית לקבל את שווי נזקי הרכב ואילו חברת הביטוח, תוכל לתבוע את נהג הרכב שהתפרץ לכביש, בטענה שגרם לתאונה על רקע רשלנותו או נהיגתו הבלתי זהירה.

"ככלל, בכל הנוגע לנזקי רכוש נבחנת השאלה מי האשם בתאונה. לעיתים, שאלה זו אינה נקייה מקשיים ובית המשפט מחלק את האחריות בין מספר גורמים שהיו מעורבים בתאונה."

אושרי שאל: הבן שלי עשה תאונה עם הרכב שלי. הביטוח מסרב לשלם בגלל שהתברר בדיעבד שמשרד הרישוי שלל את הרישיון שלו עקב ריבוי נקודות, ואנחנו לא ידענו על כך. מה עושים?

"במקרה שבו אדם נפגע והפוגע נהג ללא כיסוי ביטוחי בתוקף, הנפגע יהיה זכאי לקבל את הפיצוי מאת קרנית- שהיא קרן לנפגעי תאונות דרכים שהוקמה מכוח חוק לטפל במקרים שכאלה, והיא תשלם ותתבע החזר מהנהג הפוגע. ככל שהנהג הפוגע יטען שלא ידע כי רישיונו נשלל, עליו החובה להוכיח זאת.

"במקרה שבו ייצגתי, טען אדם שנהג באוטובוס עירוני, והיה מעורב בתאונה, שלא ידע שרישיונו נשלל. חברת הביטוח סירבה לפצות את הנפגע והוא פנה לקרנית שתבעה את הנהג.

בבית המשפט התברר שהנהג יוצג בעבר על ידי עו"ד בתחום התעבורה אשר לא וידא שהנהג קיבל את הודעת הפסילה. מאחר שבית המשפט שוכנע שהנהג לא ידע שהוא נוהג ללא רישיון, הוא חייב את חברת הביטוח להחזיר לקרנית את מלוא הסכום ששולם לנפגע."

דיקלה שאלה: נפצעתי בתאונת דרכים בדרך לעבודה. בנוסף, יש לי את כל סוגי הביטוחים (תאונות אישיות, פנסיה, ביטוח מקיף). למי לפנות לפיצוי? מאיפה להתחיל?

"תאונת דרכים בדרך לעבודה מקימה זכויות שונות במסלולים שונים.

"ראשית, חובה לפנות למוסד לביטוח לאומי ולהודיע על התאונה. שם יבחנו את נסיבות קרות האירוע, הקשר שלו לעבודה וכן את שיעור הנכות כתוצאה מהתאונה ואת גובה הפיצוי בהתאם לכך.

"לאחר מכן הנפגע יוכל לתבוע את חברת הביטוח של הרכב, כאשר הסכום ששולם מהביטוח הלאומי ינוכה מהתשלום שיפסק בבית המשפט.

"ככלל, פוליסות תאונות אישיות וביטוח אובדן כשר עבודה מחריגות תאונות דרכים, ואינן מפצות במקרה זה."

יהודה שאל: איבדתי את אחד ממפתחות הרכב. שמעתי שבמקרה של גניבה חברות הביטוח דורשות להציג שני מפתחות. מה עלי לעשות במקרה כזה?

"פוליסת הביטוח היא המסמך היחיד שמלמד את חובות וזכויות המבוטח.

"ככלל, הדרישה להציג שני מפתחות בפני חברת הביטוח אינה תנאי לקיומו של כיסוי ביטוחי במקרה של גניבה. ככל ורכבכם נגנב כל שעליכם לעשות הוא להגיש תלונה במשטרה ולספק את כל הפרטים הידועים לכם, כגון, מיקום הרכב בפעם האחרונה, ואם מפתח אחד אבד, לתאר זאת בתלונה.

"חברת הביטוח לא יכולה לדחות כיסוי על סמך היעדר מפתח. גם במידה שחברת הביטוח דחתה כיסוי בטענה של אי קיום תנאי מוקדם בפליסה – עליכם לדעת שבית המשפט העליון התבטא בעניין וקבע שכל חריג ייבדק לעומקו ולא יהווה תנאי מוקדם לשלילת כיסוי ביטוחי.

"חשוב לדעת שחברת הביטוח מחויבת להסביר ברחל בתך הקטנה מה הנימוק לדחיית הכיסוי וכל ניסיון לטעון שהמבוטח פעל בכוונת מרמה או שמדובר בהונאת ביטוח, יחייב את חברת הביטוח בנטל כבד להוכיח את טענותיה."

דניאל שאל: עשיתי תאונה לפני חצי שנה. חוקר מהביטוח היה אצלי כבר פעמיים ועניתי לו על כל השאלות. זה לגיטימי? עד כמה אני חייב לשתף איתו פעולה?

"חובת שיתוף הפעולה נגזרת מחוק חוזה הביטוח המחייב את המבוטח לתת פרטים מלאים על אודות תביעתו ולשתף פעולה עם המבטחת. מכאן, שמבוטח שמגיש תביעה נדרש למסור גרסתו לחוקר מטעם המבטחת.

"יחד עם זאת, אני ממליץ לדרוש מהחוקר העתק של פרוטוקול החקירה או תמלול ההקלטה שנערכת במהלך השיחה שלכם.

"זכרו, החוקר הוא זרועה הארוכה של חברת הביטוח והוא אינו חבר שלכם. יש לקחת בחשבון שכל השיחות עם חוקר הביטוח מוקלטות, הן בטלפון והן בפגישות פנים אל פנים, ומותר לחוקר להקליט אתכם.

"התנהגות הנובעת מלחץ, או מטיפשות, עלולה להיחשב בעתיד ככזו הנובעת מכוונת מרמה. אסור למסור לחוקר אלא עובדות בדוקות הידועות מידיעה אישית. עדיף לומר "אינני יודע מה קרה", "אינני יודע מה בדיוק נשרף", מאשר למסור עובדות לא בדוקות.

כמו כן, אני ממליץ שלא לחתום על מסמך מול חברת הביטוח ללא היוועצות מקדימה עם עו"ד שבקיא בתחום.

"בנוסף, על חברת הביטוח לשלם לכם את התביעה תוך 30 יום מהמועד שהועברו מלוא המסמכים הרלוונטיים ועל כן, ככל שחברת הביטוח "מושכת רגליים" ללא הסבר המספק את הדעת – אין להתעכב ויש להגיש תביעה לבית המשפט."

לירון שאלה: האם נפגעי השריפה האחרונה שאין להם בטוח פרטי זכאים לפיצוי כלשהו על ביתם שנשרף?

"אם לא מדובר בהצתה על רקע לאומני, ככלל התשובה היא לא.

"בנוסף, כל עוד לא הוחלט על אירוע אסון לאומי, כפי שקרה באסון הכרמל, לא ניתן לפנות למס רכוש. אם יש לבעל הנכס פוליסת ביטוח מבנה ותכולה, היא תכסה את הנזקים שנגרמו בשריפה."

מיטל שאלה: עד מתי אפשר לתבוע את חברת הביטוח?

"תביעה מכוח פוליסת ביטוח ניתן להגיש לבית המשפט עד 3 שנים ממועד המקרה שבגינו מבקשים להפעיל את הפוליסה. זאת בשונה מתביעה כלפי מזיק כלשהו, אותה ניתן להגיש עד 7 שנים מקרות האירוע.

"שימו לב – אם במהלך התקופה אתם מנהלים מו"מ עם חברת הביטוח, דעו כי תקופה זו אינה עוצרת את מרוץ ההתיישנות ועל כן, ככל וחברת הביטוח אינה משלמת אין להתמהמה ויש להגיש תביעה לבית המשפט."

דניאלה שאלה: חברת הביטוח הציעה לי לעשות פוליגרף. אני דוברת אמת. להסכים?

"קודם כל – לא. את יכולה רק להפסיד מהפוליגרף.

"חברות הביטוח עושות שימוש בכלי הפוליגרף על מנת לסנן תביעות שמוגשות אליה כאשר אם המבוטח ייצא דובר שקר – הן הרוויחו, ואם הוא דובר אמת – בכל מקרה ממשיכים לבחון את תביעתו כרגיל. הניסיון מלמד שאנשים דוברי אמת עלולים להיכשל בבדיקה מאחר שהיא מושפעת מרגש ומתגובות אנושיות שאנו חשים בזמן לחץ.

"פוליגרף היא בדיקה לא מהימנה. לא בכדי היא אסורה לשימוש בהליכים פליליים, וגם כאן, בהליכים אזרחיים, נדרשת הסכמתך."

הפוסט מה עושים כשחברת הביטוח מסרבת לשלם? הופיע לראשונה ב-דניאל.